לשון קשורה

ד"ר ג'ינה וייסמן היא מומחית באבחון וטיפול במגוון מקרים של לשון קשורה.

בהיותה רופאת שיניים וכן יועצת הנקה מנוסה, לג'ינה יש נקודת מבט ייחודית והיא מספקת להורים מידע רב, וכמו כן מעקב לאורך התהליך.

לפני:

מדוע צריך לשחרר את הלשון?

לכולנו יש חיבור בין הלשון לרצפת הפה. ישנם מקרים בהם התינוק נולד כשהקרום המחבר בין הלשון לרצפת הפה מתוח מדי, קצר מדי, עבה מדי או קדמי מדי (למשל מחובר לקו החניכיים). ישנם מקרים בהם לא ניתן לראות זאת בעין.

בזמן הנקה ללשון תפקיד מכריע. הלשון נמשכת קדימה כדי למשוך את השד, רקמת השד והפטמה מוחזקות בתוך הפה כשהלשון מכסה את החניכיים התחתונות ומבצעת תנועה גלית. לשון קשורה מונעת מהלשון לכסות את החניכיים התחתונות בזמן הנקה וכן מביצוע התנועה השלמה. על כן, לשון קשורה עלולה לגרום לבעיות בהיצמדות לשד, לכאבים בפטמה, הנקות ממושכות, העברת חלב בלתי מספקת, הפחתה בכמויות החלב של האם ועוד.

על פי נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים בישראל, הסימנים שיחייבו שחרור לשון כוללים בעיקר- כאב עז בהנקה, עם או ללא פצעים וסדקים בפטמות האם, ולעתים התנתקות חוזרת ונשנית בעת ההנקה של פה התינוק מהשד, ומצב בו העלייה במשקל של התינוק אינה מספקת.

מומלץ לקבל ייעוץ הנקה לפני טיפול בלשון, להכוונת האם לתיקוני תנוחה העשויים למנוע צורך בהתערבות כירורגית. אם נדרשת התערבות, מומלץ לעשותה מוקדם ככל האפשר, כדי לא לפגוע בהנקה. ההנחיות קובעות כי אין לבצע שחרור לשון רק למניעת בעיות הגייה או לצרכים אסתטיים.

מספר עבודות מחקריות מראות כי שחרור הלשון מפחית כאב שנגרם בעת ההנקה אצל רוב האמהות. כמו כן, דווח גם שיפור בהעברת החלב לתינוק והארכת משך תקופת הנקה. להשפעת הלשון על בעיות הגייה בעתיד אין ביסוס מדעי מוצק.

איך יודעים שצריך לשחרר את הלשון?

סימנים אפשריים לזיהוי (לא כולם צריכים להופיע אם בכלל):

  • לשון בצורת לב.
  • התרוממות צידי הלשון בלבד ולא התרוממות הלשון כולה.
  • צקצוקים תוך כדי הנקה, קול של "שבירת וואקום" תוך כדי ההנקה.
  • הנקות ממושכות, תינוק שאינו שבע רצון לאחר הנקות.
  • כאבים בהנקה או פטמות פצועות.
  • נשיכות תוך כדי הנקה.
  • חיך גבוה וצר.

הרבה מהסימנים מופיעים כחלק מהאתגרים הרגילים בהנקה, ועל כן חשוב להגיע לאיש מקצוע שיכול לתת חוות דעת גם על הלשון וגם על ההנקה.

שחרור הלשון:

ההמלצה לשחרור לשון תהיה רק במידה וקיימת אינדיקציה רפואית לכך או השלכות על ההנקה.

נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים בישראל אפריל 2012

הפרוצדורה עצמה:

  • מריחת משחה להרדמה מקומית תחת הלשון (בנזוקאין).
  • שחרור קצר ומהיר של הקרום על ידי כלי סטרילי שעבר עיקור באוטוקלאב.
  • במידה וישנו דימום- ניגוב קל עם גאזה סטרילית.
  • החזרת התינוק לאם להנקה מיד אחרי ההליך.
  • במידה והמקום עדיין רדום, והתינוק לא נצמד לשד, מתן חלב אם לפה התינוק (חלב אם מאפשר סגירת הפצע וריפוי מהיר יותר וגם מרגיע את התינוק).

סיכונים אפשריים:

דימום– ניתן לטפל בזה באמצעים רפואיים, כמו כן חלב אם מסייע מיידית.
זיהום– למניעתו נעשה שימוש בפרוצדורה עצמה בכלים סטריליים ברמה הגבוהה ביותר.

למניעת זיהום בהמשך – לשמור על ניקיון הידיים בעת הטיפול בתינוק, להימנע ממגע ידיים של אחים קטנים בפה התינוק.

המלצות להמשך לאחר שחרור לשון:

  • הנקות תכופות ביום- יומיים הקרובים לפחות, להסתגלות מהירה של התינוק "ללשון החדשה". נשמח אם תעדכנו אותנו ביממה הראשונה לביצוע השחרור האם התינוק אוכל.
  • ביצוע תרגילים למניעת הדבקות חוזרת של הרקמה:
    התרגילים יבוצעו במשך 3 ימים, 3 פעמים ביום.
    בכל פעם, יש להעביר אצבע של ההורה תחת הלשון לרוחבה (3 פעמים), וכן להרים את הלשון בעזרת האצבע, תחת הלשון במקום השחרור (3 פעמים).
  • איחוי הפצע – במקרים מסוימים (לשון קשורה אחורית), לאחר השחרור יופיע חיפוי לבן תחת הלשון (בצורת מעוין), זהו חלק מריפוי הפצע ואינו מוגלה. אין לגרדו, וניתן להמשיך בתרגילים.
  • כאב – רוב התינוקות אינם מראים סימני כאב לאחר פעולת שחרור הלשון, במידה וכן ניתן להציע משכך כאבים מסוג פרצטמול עפ"י ההוראות הרשומות על התרופה. חשוב למנוע כאב במידה ויש, בכדי לאפשר אימון הלשון תוך כדי אכילה, ובכך שיפור מהיר של תנועת הלשון לאחר השחרור.
  • חום – לא אמור להופיע חום כתוצאה מההליך, במידה ויש, נא לפנות לרופא המטפל.
  • דימום – לא אמור להופיע דימום לאחר שחרור הלשון, במידה וישנו דימום ניכר יש ליצור קשר ולקבל הוראות בהתאם. דימום קל עשוי להופיע בעת ביצוע התרגילים, או בפליטות/יציאות לאחר ביצוע השחרור לאור בליעת דם תוך כדי ההליך.

החלמה מהירה,

ד"ר ג'ינה ויסמן

וצוות מועדון הנקה חלב אם

נכתב ע"י אריאלה לוי במסגרת עבודת סיום קורס הדרכת הנקה 2014, מועדון הנקה חלב אם

תפריט